מי שמכירה אותי עוד מימי ילדותי יודעת שיש לי עניין רגיש עם התלתלים שלי.
יש לי שיער מתולתל על גבול המקורזל, יבש ולא מסתדר בעליל.
כל הילדות שלי הרגשתי שהסיפור "הברווזון המכוער" הוא עלי (בתקווה מתישהו להפוך לברבור). אני מזכירה לך שבתקופת ילדותי לא היו ממש חומרי טיפוח טובים לשיער.
וכך היה שמגיל 12 - הייתי עושה פתיחות תלתלים בשיער (לא כמו אלו שהיום, החלקות גבס למי שמכירה), הייתי הולכת מדי שבוע למספרה לעשות פן בשיער, ובעיקר הייתי עסוקה בזה שעות רבות מהיממה.
הלכתי למספרות רבות - חלקם נהגו לאמר "אני לא מומחה לשיער כמו שלך" , חלק אמרו "החלקה תשב עלייך פגז", החלק שנותר אמר "יש לך שיער בעייתי".
והבטחון העצמי- לא משהו.
והיום.. גם היום אני לא בהשלמה מלאה. אני משלימה עם מה שיש, אבל רחוקה מלהיות שביעת רצון.
ושלא תבינו נכון - אין על תלתלים, זה הכי יפה בעולם. רק לא התלתלים שלי.
והנה יצא שנתקלתי באבן אשר ממש מדמה שיער גלי ויפה כמו זה שתמיד שחלמתי עליו.
אז מצאתי שזו הזדמנות טובה לשפוך את הלב ולספר על התלתל שטלטל אותי.
