רגש ממוסגר

לְעִתִּים זֶה מַתְחִיל מִסַּפְסַל מְחֻיָּךְ,

שֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁזּוּג אוֹהֵב יֵשֵׁב עָלָיו...

וְלִפְעָמִים דַּוְקָא חֻלְצָה בְּצוּרַת לֵב מְרַמֶּזֶת מָה הִיא מִשְׁאַלְתָּהּ.

יֵשׁ מִקְרִים שֶׁהַטָּיַת הָרֹאשׁ מִשְׁתּוֹקֶקֶת...הִיא יוֹתֵר מִדַּי זְמַן לְבַדָּהּ...

וּלְעִתִּים זֹאת בִּכְלָל הַמִּסְגֶּרֶת, שֶׁמַּזְכִּירָה לִי תַּחֲרָה שֶׁל שִׂמְלַת כַּלָּה.

הֵם אוֹהֲבִים וְטוֹב לָהֶם כָּל כָּךְ בְּיַחַד.

אֲנִי מְשַׁתֶּפֶת אֶתְכֶן בְּסוֹד הַיְּצִירָה שֶׁלִּי...

כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ פֹּה...

הוּא רֶגֶשׁ מְמֻסְגָּר.

רגש ממוסגר