"בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש. איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת. ועוד אף פעם, אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש. כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים ואינה עוזבת אותנו – אף לא פעם אחת – כל עוד אנו חיים. בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע הולדתו ועד לרגע מותו." (קטע מתוך" ציפור הנפש")
היצירה הזו נולדה בהשראת הסיפור "ציפור הנפש" שכתבה מיכל סנונית ואיירה נעמה גולומב. אני אוהבת את הסיפור הזה. סיפור שבעיני מתאר מהי נפש בצורה כל כך פשוטה, תמימה ומרגשת.
את לב הזכוכית הכחולה הזו ייעדתי לגוף של ציפור הנפש כי הרי מה יותר מתאים להמחיש נפש מאשר לב שכזה.
שימו לב שהלב אינו מושלם, יש לו קצוות חדים והוא אינו סימטרי, וזה בהחלט הסתדר לי עם תיאור הנפש. היא (הנפש) כולה לב - יש לה אוסף רגשות נעימים יותר ונעימים פחות, ואינה מתעלה לשלמות.
בחרתי רקע בגוון לבן בכדי לשמר את גווני האיור המפורסם שעל גבי כריכת הספר.
היצירה מוקדשת לכל הנפשות בעולמנו.
מאחלת לכן (הנפשות) לפתוח את הלב ולבחור את המגירות שעושות לכן טוב.
Comments